#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. א לצלות בשר בצל וביצה, ליתן את הפת בתנור האם מותר בערב שבת?	"אין צולין בשר בצל וביצה, אלא כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דורסאי.<p dir=""rtl"">אין נותנים פת בתנור אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום, ר&quot;א אומר כדי שיקרם התחתון המדובק בתנור.</p>"	שבת כ.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. ב לשלשל את הפסח בתנור ולהדליק אש במדורת בית המוקד למה מותר?	"פסח מותר מפני שבני חבורה זריזים הם. ובלאו הכי היה אסור, אף שבכל גדי התירו, כאן כיון שהוא שלם, בלא חבורה לא היו מתירים.<p dir=""rtl"">במדורת בית המוקד התירו מפני שכהנים זריזים הם.</p>"	שבת כ.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. ג כמה תבער המדורה ערב שבת שיהיה מותר להבעירה בערב שבת (בעצים מרובים ובעץ יחידי)?	"כשיש הרבה עצים - כדי שידלקו רובן, רב אמר רוב של כל אחד ואחד, ושמואל אמר כדי שלא יאמרו הבא עצים ונניח תחתיהם וכן איתא בברייתא.<p dir=""rtl"">עץ יחידי - רב אמר רוב עביו כר' חייא, וא&quot;ל רוב היקפו כריב&quot;ב, אמר רב פפא הילכך בעינן רוב עביו ורוב היקפו.</p>"	שבת כ.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. ד אלו מדורות מותר להדליקם בערב שבת אף שלא דלקו רוב (קנים וגרעינים, ד' מדורות &lt;זגגר,ק&quot;ג סימן&gt;, עצים של בבל)?	"א''ר הונא קנים אין צריכין רוב, אגדן צריכין רוב. גרעינין אין צריכין רוב, נתנן בחותלות צריכין רוב, מתקיף לה רב חסדא אדרבה איפכא מסתברא קנים מבדרן אגדן לא מבדרן, גרעינין מבדרן נתנן בחותלות לא מבדרן. רב כהנא בקנים סבר כרב הונא ובגרעינים כרב חסדא (לגרסת רש&quot;י, וע' בגרסת הראשונים).<p dir=""rtl"">תני רב יוסף ארבע מדורות אין צריכין רוב של זפת ושל גפרית ושל גבינה (ג' הגר&quot;א קירא) ושל רבב, במתניתא תנא אף של קש ושל גבבא.</p><p dir=""rtl"">א''ר יוחנן עצים של בבל אין צריכין רוב. בסילתי ודאי בעי רוב, אלא לרב יוסף בשוכא דארזי, ורמי בר אבא אמר זאזא.</p>"	שבת כ.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: א באלו פתילות אין מדליקים בשבת (באר, 6+2)?<p dir=""rtl"">ומפני מה אין מדליקים בהם?</p>"	"לא בלכש - שוכא דארזא, בעמרניתא דאית ביה.<p dir=""rtl"">ולא בחוסן - רב יוסף אמר נעורת של פשתן ונדחה, אלא אמר אביי כיתנא דדיק ולא נפיץ.</p><p dir=""rtl"">ולא בכלך - שמואל אמר כולכא, רב יצחק בר זעירא אמר גושקרא (פסולת של משי). [ואין זה שיראים ולאב&quot;א לרבין הינו שירא פרנדא] </p><p dir=""rtl"">ולא בפתילת האידן - אחוינא (ערבה), בעמרניתא דביני וביני.</p><p dir=""rtl"">ולא בפתילת המדבר - שברא (מין עשב ארוך) </p><p dir=""rtl"">ולא בירוקה שעל פני המים - אוכמתא דארבא.</p><p dir=""rtl"">תנא הוסיפו עליהם של צמר ושל שער, ותנא דידן צמר מכווץ כוויץ שער איחרוכי מיחרך.</p><p dir=""rtl"">הטעם שאין מדליקים בהם מפני שהאור מסכסכת בהם.</p>"	שבת כ:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: ב 'תנא עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים' פשיטא?	"שעוה נצרך ללמד שכשרה מדין פתילות. <p dir=""rtl"">(בני נרונא פי’ רק כשזה פתילה בתוך שמן, אבל לבד אין היתר להשתמש בנר של שעוה, וכן סברו הגאונים. אבל רש&quot;י ותוס' וכן הסיק הרא&quot;ש להתיר אפי’ בלא שמן.)</p>"	שבת כ:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ: ג אלו שמנים מוזכרים במשנה שאין מדליקים בהם (6)?<p dir=""rtl"">ומה הטעם שאין מדליקים בהם?</p>"	"ולא בזפת- זיפתא. <p dir=""rtl"">ולא בשעוה - קירותא, [עטרנא פסולתא דזיפתא, ושעוה פסולתא דדובשא, ונפק&quot;מ למקח וממכר (וע' תוס')]. </p><p dir=""rtl"">ולא בשמן קיק - שמואל אמר עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו, רב יצחק בריה דרב יהודה אמר משחא דקאזא, ריש לקיש אמר קיקיון דיונה.</p><p dir=""rtl"">ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל .</p><p dir=""rtl"">אין מדליקים בהם מפני שאין נמשכים אחר הפתילה (חוץ משמן שריפה).</p>"	שבת כ:		שני
